#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. 1 המוצא שובר והאשה מודה שפרע וזה של הבעל האם יחזיר ומדוע?	"איתא בבריתא שיחזיר.<p dir=""rtl"">הטעם שלא חוששים שמא כתבה בניסן ונתנה בתשרי ובינתים מכרה כתובתה לאחר, רבא אמר ש&quot;מ לדשמואל שהמוכר שט&quot;ח לחברו וחזר ומחלו מחול, ואביי אמר שאין ראיה דאיכא למימר שדווקא ששטר כתובה יוצאה מתחת ידה, ורבא חושש לשתי כתובות ואביי לא חושש, ועוד אביי לשיטתו שעדיו בחתומיו זכין לו וקנה הבעל השובר כבר בניסן וגם אם מכרה לא איכפת לי.</p>"	בבא מציעא כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ. 2 'מצא איגרות שום ואיגרות מזון שטרי חליצה ומיאונין <u>ושטרי בירורין</u> <u>וכל מעשה ב''ד</u> הרי זה יחזיר. <u>מצא בחפיסה או בדלוסקמא תכריך של שטרות או אגודה של שטרות</u> הרי זה יחזיר וכמה אגודה של שטרות שלשה קשורין זה בזה' פרש! <p dir=""rtl"">רשב''ג אומר אחד הלוה משלשה יחזיר ללוה שלשה הלוין מן האחד יחזיר למלוה' במאי עסקינן?</p>"	"שטרי בירורין - הכא תרגמו שטרי טענתא, רבי ירמיה אמר זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד.<p dir=""rtl"">מעשה ב&quot;ד - רבה אמר אפ' נמצא בב&quot;ד דהינו מקום שהשירות מצויות ואף לענין איסור ולא חישינן שיש עיר נוספת עם כזה שם (וע' לעיל יח:). </p><p dir=""rtl"">חפיסה - חמת קטנה. דלוסקמא - טליקא דסבא. תכריך- ג' כרוכין זה בזה כל חד וחד ברישא דחבריה. אגודות - תני ר' חייא ג' כרוכין ביחד [ואם נאמר קשר סימן אפשר כפשוטו שקשורים] (ובתוספתא מפ' אגודות ג' כרוכין, תכריך חוט או משיחה קושרים אותו). </p><p dir=""rtl"">רשב&quot;ג אומר אחד הלוה מג' שודאי נפל ממנו. ובמקויימים, דאם לא אולי לקחם לקיימם, ואין לומר שנפל מהסופר שלא משהי קיום אצל הסופר. ג' שלוו מאחד שודאי נפל ממנו, ובכתוב בידי ג' סופרים שלא נאמר שנפל מהסופר. ובמקויים, שלא נאמר שנלקח לקיום. </p>"	בבא מציעא כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: סימפון היוצא מתחת ידי מלוה האם נחשב שהחוב פרוע. ומתי ודאי אמרינן שפרוע (3)?	"רב ירמיה בר רבא אמר רב סמפון אפ' כתוב בכתב המלוה אינו אלא כמשחק ופסול, שאולי כתב שיהיה לו לכשיחזיר, ויש לזה דיוק מהבריתא. <p dir=""rtl"">נמצא בין שטרות פרועים, יש עליו עדי קיום והיוצא לאחר חיתום שטרות שודאי לא היה מערער את השטר, כשר. [יוצא מתחת ידי שליש השליש נאמן.] {ובירושלמי איתא, שאם כתוב בכתב הלוה ביד המלוה, כשר.}</p>"	בבא מציעא כ:		
